מס ירושה בארצות הברית הוא נושא חשוב ומורכב, שמשפיע על רבים הן מבחינה כלכלית והן מבחינה משפחתית. מס זה מוטל על הירושות שהשאירו הנפטרים, והוא יכול להיות משמעותי ביותר בתכנון הפיננסי של המשפחות
מאפיינים של מס ירושה
ראשית, חשוב להבין מהו מס הירושה. מדובר במס שמוטל על העיזבון של אדם שנפטר, כלומר על סך כל הרכוש, הנכסים והכספים שהוא הותיר אחריו. מס זה חל רק במקרים שבהם שווי העיזבון עולה על סכום מסוים הקבוע בחוק.
נכון להיום, הסכום הפטור ממס ירושה הוא 12.92 מיליון דולר לאדם. כלומר, אם שווי העיזבון נמוך מסכום זה, העיזבון לא יחויב במס ירושה פדרלי. עם זאת, חשוב לציין כי חלק מהמדינות בארצות הברית מטילות מס ירושה נוסף ברמה המדינתית, וסכומי הפטור שם יכולים להיות נמוכים יותר.
כך מחשבים מס ירושה
התייעצות עם בעלי מקצוע לגבי צוואה אמריקאית מסייעת להכיר לעומק את המשמעות של מס ירושה מבחינת מיסוי. בפועל, מס הירושה הפדרלי בארצות הברית מחושב על פי מדרגות מס, כאשר שיעורי המס מגיעים עד ל-40% מהחלק בעיזבון שעולה על הסכום הפטור. תכנון נכון של העיזבון יכול לסייע להפחית את גובה המס שעלול לחול עליו. למשל, שימוש בנאמנויות והעברות כספים עוד בחייו של המוריש, יכולים להקטין את שווי העיזבון ולפיכך את חבות המס.
מתי משלמים את מס הירושה?
במענה לשאלה זו יש להתייחס לשני מועדים מרכזיים: מועד הפטירה של המוריש, והמועד שבו מועבר העיזבון ליורשים. לאחר פטירת המוריש, יש להגיש דוח מס ירושה לרשויות המס הפדרליות תוך תשעה חודשים ממועד הפטירה, אם העיזבון חייב במס. במקרים מסוימים, ניתן להגיש בקשה להארכת מועד ההגשה בחצי שנה נוספת. תשלום המס עצמו מתבצע בדרך כלל בעת הגשת הדוח, אך קיימות אפשרויות לפריסת תשלומים במקרים שבהם לא ניתן לשלם את המס במלואו במועד ההגשה.
כאמור, חלק מהמדינות בארצות הברית מטילות מס ירושה משלהן. כל מדינה קובעת את כללי המס שלה, כולל שיעורי המס וסכומי הפטור. במדינות כמו ניו יורק, מס הירושה חל על עיזבונות ששווים עולה על סכום הפטור המדינתי, שהוא נמוך משמעותית מסכום הפטור הפדרלי. במדינות אחרות כמו פלורידה וטקסס, אין מס ירושה מדינתי כלל.
איך מקבלים פטורים והקלות?
ישנם גם מספר פטורים והקלות שניתן לנצל כדי להפחית את חבות מס הירושה. עם זאת, רבים לא מנצלים אותם. לדוגמה, העברות נכסים לבן זוג הנותר בחיים פטורות ממס ירושה ללא תלות בשווי העיזבון. בנוסף, ניתן לנצל את "פטור הנדיבות" להעברת סכומים קטנים יחסית למספר יורשים בלי לחייב אותם במס. כמו כן, ניתן להשתמש בנאמנויות מיוחדות כמו נאמנות בלתי חוזרת, כדי להוציא נכסים מסוימים מהעיזבון החייב במס.
